אני- לא, לא, לא. אני מדביקה את היד שלי למצח וראשי נוגע בקיר חזק. אין לי מושג איך נראיתי, אבל לפי התגובה שלהם, אני בטוחה שנראיתי כמו מישהי שראתה רוח או ראתה את הסיוט הכי גדול שלה מתגשם. לירון- מה עשית לה!?! היא לא נראתה ככה קודם, מה עשית?!? לירון השתמש בקול שמעולם לא שמעתי אותו משתמש לפני, וטוב שכך. ג'וני- מה כבר עשיתי? או יותר נכון, מה כבר יכולתי לעשות? הרי רק עמדתי פה. אני בקושי שומעת אותו, אבל מספיק לי לשמוע את הטון של קולו כדי לדעת שהוא מחייך את החיוך הזדוני שלו עכשיו. לירון- אתה מצפה שאני יאמין לך? אתה לא משקר עכשיו, זה כמוני לא אומר את האמת.! מפה כבר התבהר לי מה הולך, ואני כבר לא רואה כל כך מטושטש, וגם הצלחתי לשמוע אותו, את קולו הרח והנעים, שתמיד נותן לי גל של חום שמציף אותי, וגורם לי להרגיש טוב גם כשהמצב גרוע. ג'וני- טוב אם זה כך אתה צריך להאמין לי, נכון טוביאס? (מצטערת מראש על העתקת השם מהספר מפוצלים, פשוט לא היה לי רעיון לשם אחר, וגם זה שם מהמם!) טוביאס? טוביאס! רגע, טוביאס היה השם של האח הקטן של.... ג'וני! זה שאף פעם לא הכרתי, ורק שמעתי אליו! הוא גם היה בן 17. לא אין מצב, בבקשה אל תגיד לי את זה, לא! מבטי נואש, ואני מתאמצת להביט לו בעיניים, וכשהוא מביט בי בכזאת עומק, אני פתאום רואה חלק של "סרט", וכשזה מגיע לסוף, אני מבינה שראיתי חלק מעברו של לירון, טוביאס, איך שלא קוראים לו, ואני יודעת שהכול אמת, גם החלקים שהתעקשתי לא להאמין, כולם אמיתיים. המחשבה וה"סרט" גרמו לכך שנעשה לי שחור בעיניים. ואז כלום. פשוט כלום.
אני- לא, לא, לא. אני מדביקה את היד שלי למצח וראשי נוגע בקיר חזק. אין לי מושג איך נראיתי, אבל לפי התגובה שלהם, אני בטוחה שנראיתי כמו מישהי שראתה רוח או ראתה את הסיוט הכי גדול שלה מתגשם. לירון- מה עשית לה!?! היא לא נראתה ככה קודם, מה עשית?!? לירון השתמש בקול שמעולם לא שמעתי אותו משתמש לפני, וטוב שכך. ג'וני- מה כבר עשיתי? או יותר נכון, מה כבר יכולתי לעשות? הרי רק עמדתי פה. אני בקושי שומעת אותו, אבל מספיק לי לשמוע את הטון של קולו כדי לדעת שהוא מחייך את החיוך הזדוני שלו עכשיו. לירון- אתה מצפה שאני יאמין לך? אתה לא משקר עכשיו, זה כמוני לא אומר את האמת.! מפה כבר התבהר לי מה הולך, ואני כבר לא רואה כל כך מטושטש, וגם הצלחתי לשמוע אותו, את קולו הרח והנעים, שתמיד נותן לי גל של חום שמציף אותי, וגורם לי להרגיש טוב גם כשהמצב גרוע. ג'וני- טוב אם זה כך אתה צריך להאמין לי, נכון טוביאס? (מצטערת מראש על העתקת השם מהספר מפוצלים, פשוט לא היה לי רעיון לשם אחר, וגם זה שם מהמם!) טוביאס? טוביאס! רגע, טוביאס היה השם של האח הקטן של.... ג'וני! זה שאף פעם לא הכרתי, ורק שמעתי אליו! הוא גם היה בן 17. לא אין מצב, בבקשה אל תגיד לי את זה, לא! מבטי נואש, ואני מתאמצת להביט לו בעיניים, וכשהוא מביט בי בכזאת עומק, אני פתאום רואה חלק של "סרט", וכשזה מגיע לסוף, אני מבינה שראיתי חלק מעברו של לירון, טוביאס, איך שלא קוראים לו, ואני יודעת שהכול אמת, גם החלקים שהתעקשתי לא להאמין, כולם אמיתיים. המחשבה וה"סרט" גרמו לכך שנעשה לי שחור בעיניים. ואז כלום. פשוט כלום.
|